מְתִיקָה

מְתִיקָהf. (מָתַק) 1) sweet taste. Y.Ber.V, 9a top. 2) seasoning, relish. B. Mets.VII, 1. 3)מיני מ׳ sweetmeats, delicacies; sweet drinks. B. Kam.85a. Y.Orl.II, 62b top. Esth. R. to I, 9 מיני מתוקים. Y.Ned.VII, 40b bot. הנודר מן התירוש אסור בכל מיני מ׳ he who vows abstinence from tirosh, is forbidden all kinds of sweet (unfermented) drinks; a. e.